אמתי זיו

אמתי זיו

  • תחום פעילות:
    בריאות
  • קהל יעד:
    רופאים, צוותים רפואיים ואנשי טיפול
  • ארגון:
    מסר - המרכז הארצי לסימולציה רפואית (לאתר)

פרופסור אמתי זיו, רופא ילדים וטייס לשעבר בחיל האוויר, יוצר שינוי בדרך בה מוכשרים רופאים ואנשי שירות אחרים בקהילה (מעובדים סוציאליים ועד מורים), ובדרך בה הם עוברים הערכות והשתלמויות מקצועיות, על מנת לחדד את יכולותיהם החברתיות והמקצועיות הדרושות להם בעבודתם. אמתי הוא ממוביליה של שיטת לימוד רפואית המבוססת על הדמיה (סימולציה) ותחקיר, והוא משלב בין בעלי עניין שונים – מכוני אימון מקצועיים, מרכזי מחקר ובתי חולים, וגם גופים ממשלתיים וגופי הכשרה, כדי להגיע לקהלים מקצועיים מגוונים ככל האפשר ברחבי העולם, הזקוקים לשיפור ביכולות האימון וביעילות של עבודתם. תוך שימת דגש על תחום הרפואה, שיטתו מקדמת "מהפכת בטיחות": היא מאפשרת התקדמות משמעותית בטיפול בחולים ובהפחתת טעויות אנוש רפואיות, מטמיעה דרכים הבונות תהליך לשיפור באיכות של תכניות הכשרה, שהן לעתים רבות מיושנות, ויוצרת שינוי עמוק בגישתן של מסגרות רפואיות כלפי בטיחותו ושלומו של החולה – גישות המדגישות תקשורת, ענווה ואמפטיה.

הרעיון החדש

פרופ' זיו והמרכז הישראלי לסימולציה רפואית (מ.ס.ר) אותו ייסד בשנת 2001 מציעים מגוון גישות – חינוכיות, לצד מקצועיות וטכנולוגיות – שמטרתן להפחית בטעויות רפואיות, לשפר ולהעלות את רמת בטיחותם של המטופלים בבתי חולים ובמרפאות ברחבי העולם. דרך יצירת סביבה בטוחה בה מוזמנים אנשי המקצוע להתאמן, לטעות להבין וללמוד מטעויותיהם, אמתי והצוות שלו מעלים את רמתם של צוותי הרפואה, ודרכם את רמתו של הטיפול הרפואי כולו.

למרות שיפורים משמעותיים מבחינת הגישה לחומר ולידע רפואי וליכולת של רופאים ליצור קשר ולהתייעץ זה עם זה מסביב לעולם, נותרת עדיין דילמה מדאיגה: טעויות רבות, פשוטות ביותר, עדיין מתרחשות תדיר על ידי רופאים ומומחים: הרבה מהן הן טעויות שיכולות להימנע לגמרי, או לפחות להצטמצם דרך אימון ומודעות מתאימים. אמתי תוקף את הבעיה כשהוא משלב את היכולות והידע הרפואי שסיגל במסגרת עבודתו כרופא עם ניסיונותיו בסימולציות, הדמיות ותחקירים לאחר משימה שעבר כטייס בחיל האוויר. התוצאה של שילוב זה בין יכולות וניסיון הוא מודל רחב יריעה וקל ליישום של סימולציה רפואית, אשר כבר החל להיות מיושם בקרב אנשי מקצוע מתחומי השירותים ובמוסדות רפואיים מחוץ לישראל. חוץ מאשר יצירת הדמיות של פרוצדורות רפואיות בהן מתקיים שיתוף פעולה בין צוותים מגוונים של רופאים, אחיות, פאראמדיקים ואחרים, מ.ס.ר מכשיר לקראת התמודדת עם מגוון רחב של מצבי חירום קונבנציונליים ולא קונבנציונליים – בהם מצבי מלחמה כימית, ביולוגית או אטומית – ובמקביל (ולא פחות חשוב) יוצר סימולציות של אתגרים ותרחישים רפואיים מורכבים מבחינה נפשית כדי לשפר את הגישה האנושית, הרגישות החברתית והיכולת להשתתף ולהתקשר מצדם של אנשי צוות הטיפול הרפואי.

כתוצאה מהרמה הגבוה והגישה המעמיקה של התכנית, יחד עם היעילות והישימות שלה, מגיעים גופים מקצועיים רבים המתעניינים בהעמקת הידע אודות הקשר בין בטיחות חולים לאימון המבוסס על סימולציה להכשרה במרכז. בין הגופים הללו ניתן למנות בתי חולים ומרכזים רפואיים, מרכזי אימון והכשרה רפואיים וגם חברות ציוד רפואי ותרופות. גם גופים המספקים שירותי רווחה, כמו למשל עובדים סוציאליים, מגיעים להכשרה, וכך גם עובדים בגופים חינוכיים, בהם מורים ומנהלי בתי ספר. אפילו גופים מהעולם העסקי, כמו אגפי שימור לקוחות של חברות תקשורת סלולארית, באים לעתים למרכז על מנת לקבל ייעוץ והכשרה שתאפשר להם להתמודד טוב יותר עם משימותיהם ועם הלקוחות שלהם.

הבעיה

בנסיון לאמוד את היקף הסיכון הטמון בטעויות רפואיות, טען מחקר שנעשה בארה"ב בשנת 1999 כי בארצות הברית לבדה מתים מדי שנה 100,000 חולים בבתי חולים כתוצאה מטעויות כאלו. אמתי טוען כי ניתן לתאר את המספר כאילו "מטוס ג'מבו מתרסק בתוך בית חולים אמריקאי אחת ליום". ארגון הבריאות העולמי (WHO) העריך כי "טעויות רפואיות ואירועים הקשורים לשגיאות בטיפול רפואי" מתרחשים ב-10% מהאשפוזים המתרחשים בעולם. הנתונים המצמררים מצביעים על כך שהשיטה המקובלת למניעת טעויות רפואיות – הרצאות, סדנאות ושיטות אחרות שאינן מכוונות עשייה בפועל – לא מצליחות למלא את ייעודן.

זהו אולי אחד הפרדוקסים הגדולים ביותר של הרפואה המערבית: היא מבוססת על מקצוענים המוכשרים בקפידה, טכנולוגיות מפותחות, הוצאה עצומה של משאבים – בין 6 ל-18 אחוז של התוצר הלאומי הגולמי – והשקעה אדירה במחקר, ובמקביל מערכות הבריאות לא אמינות מספיק וסובלות משיעור גבוה מאוד של טעויות, אשר רובן הגדול יכול להימנע.

הליקויים הבטיחותיים נתפסים על ידי כמה מהמומחים בתחום בתור כשל מערכתי: שילוב של חוסר תקשורת, דרכי הקניית מיומנויות בעייתיות, תרגול מעשי לא מספיק, בעיות תרבותיות וצורך ממשי בהעצמת החולים. חלק גדול במיוחד מטעויות האנוש נובע מחוסר תשומת לב, חוסר אימון ובעיות בעבודת צוות, כמו גם מבעיות בתרגול ובהערכה ובהטמעת "יכולות רכות" כמו יכולת לתקשר עם החולה, ענווה ואמפתיה. שגיאות או תקלות במינונים של תרופות, אי הקפדה על הוראות קבועות בעקבות ניתוחים וטעויות בזמן הניתוח הן בעיות נפוצות נוספות, אשר גם אותן ניתן למנוע ולצמצם את היקפן.

על ידי יצירת סביבה אמיתית כמעט לגמרי, בה יכולים המתאמנים ללמוד מהצלחותיהם וכשלונותיהם האמיתיים ולשפר את עבודת הצוות שלהם, המרכז שהקים אמתי מאפשר לאנשי צוות רפואי ולמומחים אחרים לשכלל ולחדד את יכולותיהם.

האסטרטגיה

ההדמיה הרפואית שפיתח אמתי מבוססת על התפיסה כי חשיפתם של מומחים בתחום הבריאות למצבים קיצוניים ומסובכים בהם הם יכולים לטעות מבלי לסכן את שלומם של חולים אמיתיים, משפרת את יכולותיהם ובמקביל מפחיתה דרמטית את הסיכוי לעשיית שגיאות העלולות לעלות בחיי אדם או בנזק לחולים. כך, השגיאה עצמה, וגם עצם העשייה המודעת לכך שתעמוד להערכה מאוחר יותר, מוסיפות כלים שאינם רק טכניים ותורמות להתפתחות התנהגויות והרגלים מקצועיים המשפיעים על עבודתו של החניך. בסופו של דבר, החוויות החינוכיות שיוצרות ההדמיות, ובכללן כאלה של סיטואציות רפואיות מסובכות בהן נעשה שימוש בבובות מתוחכמות המגיבות באופן הזהה לזה של אדם לטיפולים רפואיים מסויימים, יכולות להציל את חייהם של רבים.

הגישה של מ.ס.ר יוצרת מסגרת בטוחה בה יכולים החניכים לשגות בסביבה המאפשרת להם להתפתח וללמוד מהשגיאה, בה התהליך חשוב כמו התוצאה והיכולת לנתח ולהפיק לקחים לאחר מעשה חשובה כמו התרגול עצמו.

מ.ס.ר מאמן צוותים רפואיים גם ביכולות "רכות" יותר: כיצד לבשר למשפחה על מותו של יקירם, כיצד להתנצל על טעות שעשית, כיצד להתמודד עם חולה אגרסיבי, ביישן או שקט, כיצד לשפר את התקשורת בתוך הצוות הרפואי עצמו סביב מיטת החולה, וכיצד לוודא שכל המידע שנבדק ונאסף נשמר ומוצא את מקומו ברשומות. מ.ס.ר מציע שירותים דומים לאנשי מקצוע בתחומים אחרים: המודל שפיתח אמתי הוא ללא ספק כלי היוצר שינוי מערכתי בתרבות הארגונית ובחשיבה המקצועית במובנה הרחב. שיטת ההדמיות, תחקירי הביצוע והמודלים שלו יוצרים שינוי תודעתי במבנה ובצורה בה נתפסים תחומי ההכשרה, האימון וההערכה המקצועית.

התכניות של מ.ס.ר מכשירות ומאמנות יותר מ-10,000 אנשי מקצוע ביותר מ-60 קורסים בשנה, כולם כוללים אימונים שיש בהם פעילות מעשית ממשית. עד כה מ.ס.ר. אימן והעריך יותר מ- 120,000 אנשי מקצוע בעשור האחרון. הארגון יושב בתוך המרכז הרפואי שיבא, אחד מבתי החולים הגדולים והמתקדמים במזרח התיכון, למרכז יותר מ-100 סימולטורים ודגמים בהם נעשה שימוש בקורסים, והוא מעסיק במסגרת הקורסים שלו יותר מ-150 שחקנים מקצועיים (בתור חולים מדומים, בין הגילאים 16 ל-80). המרכז פועל שלא למטרות רווח, מתפרנס מהסדנאות אותן הוא מעביר, ומעסיק יותר מ-30 עובדים במשרה מלאה. כדי לענות על בעיות רפואיות ספציפיות התלויות בהקשרים תרבותיים וגיאוגרפיים, מ.ס.ר פיתח גם סדרת תוכניות חינוכיות המתאימות באופן מיוחד לקבוצות בין לאומיות מרקעים שונים, כמו טיפול ועבודה עם איידס עבור צוותים מאתיופיה, וניהול טראומה עבור רופאים פלסטינים מיהודה ושומרון ומעזה.

מ.ס.ר הפך להיות תו תקן בישראל: כל תלמידי הרפואה, מתמחים, פרמדיקים, מרדימים, סגל חדרי הניתוח ואחיות מקצועיות מתחומים שונים עוברים הכשרה או נבחנים במ.ס.ר כחלק מלימודיהם. ברמה העולמית, מ.ס.ר מנסה לפתור את בעיית הטעויות הרפואיות על ידי הטמעת המודל שלו במרכזים רפואיים ברחבי העולם. ברשימת המוסדות המשתפים פעולה עם מ.ס.ר כיום ניתן למנות את קייס ווסטרן ריזרב בקליבלנד, אוניברסיטת מקגיל במונטריאול, המרכז הרפואי על שם אלברט אינשטיין בסאו פאולו, מרפאות מאיו במינסוטה, בית החולים הפרסביטריאני וגם אוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

האדם

חייו של אמתי אף פעם לא התרחקו יותר מדי משתי התשוקות העיקריות שלו: חינוך דרך סימולציות, ותיקון העולם. גם כאשר חיפש מסלול לחייו, והתלבט בין עבודה לטובת הכלל לעולם היזמות העסקית הרפואית, שני העקרונות הללו תמיד היו משמעותיים עבורו.

שאיפתו של אמתי לסייע לזולת צמחה מתוך המורשת החינוכית שהקנו לו הוריו, יוצאי קיבוץ שהתיישבו בירושלים, יחד עם חוויותיו האישיות אל מול מוראותיה של המלחמה שהזדמנו לו בתור טייס בחיל האויר. הסבל והכאב בהם חזה הביאו אותו להבנת חשיבותן של זכויות חברתיות וערכים חברתיים, כמו גם גרמו לו לרצות להתרחק מההרג ומתעשיית המוות ולעשות לטובת החיים – והריפוי.

אמתי זיהה את אהבתו וכשרונו לסימולציות במהלך שירותו בחיל האוויר. ההדמיות, שהן חלק אינטגרלי מחייו של איש צוות האוויר, ריגשו אותו מאוד: גם מכיוון שהן החליפו את הקרבות האמיתיים, וגם מכיוון שהן נתנו הזדמנות והראו כיצד ניתן ללמוד וללמד טוב יותר. הוא הבחין עד כמה האימונים הללו שינו ושיפרו את יכולותיהם של תלמידיו בקורס הטיס, ומשם והלאה למד להעריך את אמנות עריכת התחקיר ואת היכולת לנתח ולזהות טעויות אנוש.

לאחר שסיים את שירותו בחיל האוויר המשיך אמתי לחוש בצורך לעבוד לטובת הכלל, והחליט להפוך לרופא. לאחר שאחד מחבריו לספסל הלימודים שם קץ לחייו בעקבות כשלון באחד מהמבחנים בבית הספר לרפואה, הגיע אמתי להבנה ששיטת הבחינות, לקבלה לבתי הספר לרפואה כמו גם במהלך התואר עצמו, היא בעייתית: השיטה לא מנסה לזהות ולבחון את הצד האנושי בעבודתו של הרופא, בזמן שחשיבות הצד הזה לא נופלת מחשיבותה של היכולת הקוגניטיבית או במסגרת עבודתו. המום מהתובנה אליה הגיע, כתב אמתי את מחקר הסיום של התואר שלו על הערכת עמיתים.

בסופו של דבר הפך אמתי את עבודת הסיום שלו לתוכנית להכשרת רופאים מהגרים שביקשו להתקבל ללימודי רפואה בארצות הברית. נחוש להראות כי עזרה לזולת יכולה להיות גם רווחית, הוא הצטרף לחברת הדמיה רפואית שפיתחו חבריו יוצאי חיל האוויר בארצות הברית. החבורה לא הצליחה לגייס משקיעים לחברה בסוף שנות ה-90, בין השאר כיוון שהתחום עדיין לא נחשב אז רלוונטי, הן בעולם הרפואי והן העסקי.

לאחר כשלון היוזמה שלו, קיבל אמתי בשנת 2000 הצעה מהמרכז הרפואי שיבא לשוב לישראל ולכהן כסגן הנשיא שלו, ולהיות ממונה על בטיחות החולים, ניהול סיכונים וחינוך רפואי. הוא קיבל את התפקיד בתנאי שיוכל ליצור בו את המרכז הישראלי להדמיה רפואית, על מנת להפיץ את גישתו.

בשנת 2007, זכה אמתי בפרס צ'רלס ברונפמן (עיטור הניתן על חזון ומאמץ של אדם או צוות בן פחות מ-50, על הישג הומניטרי בולט שסייע משמעותית לשפר את העולם), על "ייסודו וכינונו של מרכז הסימולציה הרפואית, שמשמש כמודל למרכזים דומים ברחבי העולם. הוא השאיר את חותמו לא רק על ישראל, אלא בעולם כולו, כשהוא מחולל מהפכה בדרך בה רואה קהילת הרפואה את ההדמיה הרפואית ובדרך בה היא מיושמת במגוון רחב של תחומים, החל מאירועים רבי נפגעים, דרך כוננות רפואית בצבא ועד טיפול בתקיפות מיניות".