גל לוסקי

גל לוסקי

  • תחום פעילות:
    טיפול בקורבנות אסון, ניהול משברים
  • קהל יעד:
    פליטים, ניצולים, קורבנות אסון
  • ארגון:
    IFA (לאתר)

גל לוסקי מספקת עזרה ראשונה מצילת חיים לניצולי אסונות טבע וסכסוכים אלימים בחלק מהמקומות המסוכנים ביותר בעולם. בשונה מארגוני סיוע אחרים, הארגון של גל - IFA (Israel Flyind Aid) נועד לסייע לאלו שאף אחד אחר לא יסייע להם: בין אם בשל מורכבות המשימה, ובין אם בשל סירוב של המשטר המקומי לאפשר סיוע הומניטרי. המוטו של גל הוא "אף אחד לא מבקש רשות כדי להרוג, אנחנו לא מבקשים רשות כדי להציל חיים". בעשר השנים האחרונות, הארגון שלה הביא אוכל ותרופות לאנשים בכל רחבי העולם: לאוכלוסייה המוסלמית בקשמיר לאחר רעידת אדמה, לנזירים בדרום מיאנמר לאחר ציקלון, לקהילות גיאורגיות תחת מצור הצבא הרוסי ועוד. IFA פעל באינדונזיה, האיטי, אריתראה, דרפור וסודן, ולאחרונה בסוריה - שם סיפק מעל 120 טון של אספקה לניצולים ופליטים בגבולות המדינה, ובמחנות פליטים בלתי מוכרים במדינות שכנות. המשימה של גל היא להפיץ את הבשורה כי למאמצי הצלת חיים אין גבולות - לא פוליטיים, לא אתניים ולא דתיים. גל חותרת לשתף את הידע שרכשה בעשרות מבצעים וללמד אחרים, במיוחד באזורים אשר מועדים להיפגע על ידי אסונות או סכסוכים, כיצד לספק סיוע שכזה. החזון שלה: רשת עולמית של "תאי סיוע רדומים" פזורים בכל רחבי העולם, מחכים לשיחת טלפון על מנת להציל חיים.

הרעיון החדש

הרעיון מבוסס על הכשרה של קבוצות ויחידים למתן סיוע מציל חיים באזורים עתירי סיכון או במשבר, ובפרט כאשר סיוע כזה נמנע מאוכולוסיות נזקקות בשל סיבות פוליטיות. באמצעות נסיונה העשיר במתן סיוע בשטחים מאתגרים ותחת מגבלות של ממשלה עוינת, גל מתכננת ליצור רשת עולמית של נותני סיוע באזורים עתירי סיכון: צוותים אשר עיוורים לגבולות ומגבלות, ואשר מאוחדים תחת המשימה של הצלת חיים. הצוותים המאומנים של גל יוכלו להתארגן במהירות ולפעול באופן מקומי ואזורי. מלבד החסכון בזמן וכסף, הנזקקים יזכו לסיוע בנקודה הקריטית ביותר במאמצי ההצלה: בשעות הראשונות שלאחר התפרצות המשבר.

כיום, קורבנות אסון וסכסוכים במדינות נחשלות תלויים לא רק באג'נדה של ארגונים הומניטריים, אלא גם בממשלות אשר הארגונים צריכים לפעול בשטחן. גל שואפת לשבור את מעגל חוסר האונים הזה ולתת את הכוח והאחריות בידיים של האנשים עצמם. מעבר לסיוע עצמו, יש בכך העצמה של הקהילה וכן שיעור חשוב אודות חמלה ואנושיות, מכיוון שהם יאומנו ויציעו עזרה לשכניהם, אשר עמם הם לא תמיד חיים בשלום בזמנים שקטים. הרעיון הוא פשוט - משום שהארגון כבר היום מספק את התמיכה והסיוע, הצוות של גל יספק גם הכשרה לבעלי הברית והשותפים המקומיים, וילמד אותם את שיטות העבודה המומלצות במהלך העבודה עמם. לאחר שהצוות יעזוב את האזור, הקהילה תשמר את הידע אשר יהיה שימושי במידה ואסון דומה יתרחש בשנית. רשת עולמית של "תאים רדומים" של ספקי עזרה תהיה מפוזרת ברחבי העולם, בעיקר באזורים עתירי סיכון. כך, במידה ואסון מתרחש באזור בו גל כבר סיפקה סיוע, ארגונים אשר מבקשים לסייע לא יצטרכו להביא את כל הצי של עזרה ראשונה ואספקה, אלא רק את המשאבים אשר קשה להשיג גם באמצעים של גל. במקביל למאמצי ההכשרה, גל שואפת למשוך תשומת לב עולמית לתופעה המבעיתה של מניעת סיוע אשר פוגעת בקהילות מקופחות רבות. לא רק על ידי מתן לקהילות אפשרות לסייע לעצמן, אלא גם על ידי מתן קול - גל רוצה לוודא כי העולם לא הופך עיוור לכמות המוות המיותר שנגרם בעקבות הזנחה מכוונת של אזרחים על ידי משטרים עריצים. גל אוספת סיפורים, ותיתן קול לכל אלו אשר נשכחו על ידי העולם ורחמי המנהגים שלהם ברגעים בהם נזקקו לכך יותר מכל. בהינתן מספיק מודעות מבוססת ראיות, גל תעזור לקהילה הבינלאומית לשנות את תפיסת העולם שלה ולפעול על מנת למנוע מאסונות כאלה להישנות.

הבעיה

הצורך בסיוע מציל חיים במקרים של אסון טבע או סכסוך הוא מובן מאליו. אף על פי כן, במקרים רבים, סיוע שכזה נמנע באופן מערכתי מלהגיע לניצולים של אסונות שכאלה, לרוב כתוצאה מהתנהגות דכאנית של המשטר המקומי אשר מרוויח מהסבל של האנשים תחת שלטונו. מפאת רגישות פוליטית, העולם לא מזדרז לשלוח כוחות סיוע למדינות אשר מסרבות לו, מה שנכון עוד יותר כאשר מדובר במדינות אשר פועלות במכוון כנגד פעולות כאלה.

קבוצות מיעוט, קבוצות אופוזציה, או קבוצות מופלות אחרות, אשר לרוב אינן בראש סדר העדיפות של משטרים לא דמוקרטיים, עשויות לסבול מאבדות רבות בנפש במקרים של אסונות, ולא רק בשל כוח עליון, אלא גם בשל מדיניות אשר מנצלת את תוצאות האסון על מנת ליישב ולפתור סוגיות פוליטיות. במיאנמר, למשל, ציקלון נוראי פגע בחלקה הדרומי של המדינה ב2008. בעוד שכ-30,000 מתו כתוצאה ישירה של הסופה, כ-100,000 מתו בהמשך, ומאות אלפים סבלו מרעב. זאת משום שהממשלה מנעה מסיוע להגיע לאזור, אשר היה מאוכלס בצפיפות על ידי קבוצת אוכולוסייה שהתנגדה למשטר המרכזי החזק ששולט שם.

המצב הזה לעיתים נדירות נדון בפומבי באופן גלובלי: האוטונומיה שיש למשטר ביחס לחיי האזרחים שלו, נחשב לערך מקודש אשר אין להטיל בו ספק, גם כאשר הוא פועל במכוון על מנת להזיק (או לפחות נכשל לסייע) לאותם אזרחים. זה נוסף למצב הנפוץ שבו אוכולוסייה אזרחית מוצאת עצמה לכודה במרכזו של סכסוך אלים. אמנת ג'נבה וסדרה של ועדות והסכמים גלובליים מתארים היטב את הצורך בגינוי ופעולה כנגד הנזק שנגרם לאזרחים חפים מפשע. עם זאת, במציאות, אינטרסים פוליטיים מונעים ממדינות להתערב במחלוקות כאלה, ואלפים עשויים להיפצע או להיהרג כתוצאה מכך. לא די בכך שמדינות מתקשות להתערב: ארגוני סיוע עולמיים בעלי שם אשר ליבת עיסוקם הוא מתן סיוע שכזה, יהססו לרוב להגיע לאזור שבו קרבות עדיין מתרחשים, או למקומות בהם בהם האינטרסים של המדינה המסייעת או הספונסרים שונים מאלו של הניצולים וקרובים יותר לאלו של המשטר המדכא. זה, לדוגמא, היה המקרה כאשר שטחים מגיאורגיה נלקחו על ידי המשטר הרוסי במהלך סכסוך בין שתי המדינות ב2008. מעמדה הבינלאומי החזק של רוסיה עזר למנוע מהסיוע להגיע לגיאורגאים הכבושים, אשר הושמו תחת מצור ונמנעו מסיוע רפואי בסיסי ואוכל מספיק.

כל עוד העולם אינו מודע להתרחשותם של מצבים שכאלה או שאינו מעוניין להתערב, אנשים רבים יהפכו לקורבנות אסונות וסכסוכים רק בשל פעולה מכוונת של המשטר. כל עוד האינטרסים של הגופיים הפוליטיים זוכים לעדיפות רבה יותר מאשר חיהם של הקורבנות השקטים, וכל עוד מערכות הסיוע העולמיות פועלות לפי אותם אינטרסם במקום אלו של הקורבנות, מליונים ימותו מוות מיותר וחסר ציון. משטרים משתמשים באסונות על מנת לפתור את בעיותיהם הפוליטיות, ומונעות סיוע על מנת להבהיר נקודה או להשיג יתרון.

האסטרטגיה

היוזמה של גל ללמוד ולהכשיר צוותים של נותני סיוע באזורים מתפתחים ועתירי סיכון מבוסס על נסיונה העשיר במתן סיוע מציל חיים במקומות קשים להגעה, ובדרכים שנשמרו בסוד מפני המשטרים העויינים לרוב המעורבים.

אף על פי שהמתודולוגיה עצמה מורכבת וחשאית במידת מה, ניתן לתאר את הרעיון המרכזי בו היא משתמשת בעבודה. השיטות של גל במתן סיוע מבוססות על הפקת רוב האמצעים והחומרים למתן העזרה מהמדינות והאזורים בהם היא עובדת. צוותי המתנדבים שלה (כ-300 איש) נוסעים קל, ומגייסים מקומיים על מנת לעזור להם לבנות כוח עבודה עצמאי שרוכש אספקה ממקורות מקומיים קיימים במידת האפשר. הצוותים של גל שוכרים אמצעי תחבורה מקומיים, קונים את מצרכי המזון שלהם באופן מקומי, ומנסים להתקיים על מוצרים מקומיים כמה שרק ניתן. יחד עם זאת, לגל יש הסכם שקט עם בית המרקחת של בית החולים הגדול ביותר בישראל - שיבא, אשר מאפשר לה לגשת למחסן התרופות שלו במקרה חירום. תרופות עשויות להיות מאתגרות להשגה בחלקים מסויימים של העולם, אף על פי שIFA מצאו תשובות מקומיות לחלק מהצרכים במהלך השנים. העקרונות האלו מבטיחים כי צוותי IFA חופשיים ממגבלות ממשלתיות בנמלים, ותומכות בקיה המקומית, ומראים לבעלות הברית כי כל המשאבים זמינים להם מבלי להצדקק לאספקה חיצוניים.

IFA מספק סיוע בארבע קטגוריות ראשיות: איתור ניצולים, סיוע חירום רפואי, טיפול פוסט טראומטי ומרכזי האכלה. צוותי מיוחדים נשלחים לאזורים בהתאם לזמן שעבר וסוג האסון שהתרחש. צוות שנשלח לאזור רעידת אדמה, למשל, יכלול מומחה באיתור ניצולים ומנתחים אורתופדיים, ואילו לאזור מוכה הוריקן, הצוות ישלח מומחי ריאות ומתמחים במחלות מדבקות.

למאמצים האלה, גל החלה לאחרונה לצרף את הקונספט של הכשרה, ובכך מסייעת ליצור קבוצות מתן סיוע מקומיות. השותפים המקומיים של גל לומדים את שיטות העבודה המומלצות ממנה, במטרה לספק סיוע כזה בעצמם במקרה של אסון חוזר. יותר מכך, היא מחפשת באופן תדיר אחר בעלי ברית רלוונטיים: ארגונים ואנשים פרטיים אשר חולקים את תפיסת העולם שלה בנוגע לחשיבות המכרעת של הצלת חיים, ללא תלות בעלות או נושאים אחרים. הרעיון הוא ליצור מסה קריטית, רשת עולמית של קבוצות, אנשים וארגונים מסורים למתן עזרה במקום בו הם נוכחים או לא רחוק משם. גל מכנה זאת "תאים רדומים של עושי טוב". ככל שהרשת הזו תהיה מפוזרת ורחבת ידיים, כך העובדות יהיו שקופות יותר לציבור. מודעות עולמית לזוועה של אי מתן סיוע, יחד עם רשת של אנשים שמסורים להוציא לאור מקרים כאלה, הזה ומוכנים לצאת ולתת עזרה גם כנגד הרצון של משטרים מקומיים, יאלצו את העולם להתערב, ולתת לניצולים את כל מה שהם צריכים ובתזמון המתאים.

גל תדע שהיא הצליחה כאשר נספח 7 לאמנת מועצת הביטחון של האו”ם בנוגע לפשעים כנגד האנושות יכלול חלק בנוגע למניעת סיוע מלהגיע לקהילות סובלות ונזקקות. התוספות הזו תאפשר לעולם להתערב בכוח במצבים כאלה, מה שעתיד להפוך פעולות סיוע מחתרתיות ומסכנות חיים למיותרות .

האדם

גל נולדה בקיבוץ לא רחוק מהכנרת, וכילדה היחידה בכיתה של בנים, כבר מגיל צעיר מאוד גל הייתה מורגלת מאוד באתגרים פיזיים בחוץ. החיים בקהילה קטנה מוקפת בטבע, ועבודה מרובת שעות במטעי הבננה והרפתות של הקיבוץ לימדו את גל לא לפחד מעבודה פיזית קשה. זה שולב עם ההשפעה של להיות חלק מקהילה מסורה בה לאנשים באמת היה איכפת זה מזה. כפי שגל מתארת זאת, התנדבות או עזרה לאנשים נזקקים לא הייתה (ועדיין איננה) פעולה של אלטרואיזם, או מטלה, אלא פשוט הייתה האופן שבו מישהו אמור להציל חיים.

מגיל צעיר, גל התאמה בקרטה, לומדת לשלוט גם בגוף וגם בנפש - מיומנות אשר מתגלה כשימושית במשימות הסיוע שלה, אשר בהן במקרים רבים היא נמצאת תחת תנאים פיזיים קשים. אמא שלה הייתה מזכירת הקיבוץ, אחת הנשים הראשונות בתנועה הקיבוצית שנבחרו לכך. מאמא שלה היא למדה לא לקבל מחסומים או תשובות שליליות מבלי לבחון את הסיבות שעומדות מאחוריהן.

בנוסף, מגיל צעיר, גל נמשכה לרעיון של שבירת מחסומים ובחינה מחדש של חוקים. במהלך שנת הלימודים האחרונה שלה, היא לקחה מספר קורסים בקרימינולוגיה במכללה קרובה. לאחר השירות הצבאי שלה, היא למדה רפואה משלימה, ועל מנת לשלם את שכר הלימוד שלה עבדה במשרד חקירות פרטי. חלק מהטקטיקות שהיא למדה שם נכנסו לאחר מכן לארגז הכלים שלה במתן הסיוע.

ב1993 - במהלך שירותו הצבאי - אחיה של גל נפצע באורח חמור במהלך קרב בסמוך לגבולה הצפוני של ישראל. האירוע הזה שינה באופן דרמטי את מהלך חייה של גל. בהיותה כה קרובה לאבד את אחיה בזוועה שבה הוא לא באמת בחר לקחת חלק, עזרה לה להבהיר את מטרת חייה: לסייע כמה שרק תוכל בהפחתת מוות ופציעות מיותרות, במיוחד אלו אשר נגרמות על ידי אלימות. מספר חודשים לאחר מכן, גל הלכה לרואנדה. שמועות על רצח העם גרמו לה לעזוב את עבודה וללכת לראות היכן היא תוכל לעזור. השאיפה הראשונית שלה הייתה להצטרף לארגון ולתת סיוע. לאחר שבדקה מספר מהם ועבדה עם כמה מהם, היא הבינה במהרה שרבים מהם לא התמקדו בהצלת חיים רבים ככל האפשר, כפי שהיא ציפתה שהם יעשה, בעיקר בשל מחויבות קודמות לתורמים שלהם, התומכים שלהם או המדינות המגבות.

במהלך עשר השנים הבאות, גל הסתובבה בעולם עם מספר חברים וקולגות חדשים, משתפת פעולה עם ארגונים כאשר יכלו, ועובדים בעצמם במקרים התכופים שבהם הארגונים הוכחו כלא מספקים למשימה. לאחר הצונאמי ב-2004 (היא סיפקה סיוע בסרי-לנקה), גל החליטה שזה הזמן לבנות ארגון. צוות של מתנדבים נוצר, ויותר מ-200 אישר הצטרפו לקבוצה שלה. בשנה שלאחר מכן, הם סיפקו סיוע בארצות הבריות לאחר הוריקן קטרינה, ובגאורגיה לאחר ששיטפון פגע במדינה. המלחמה בין ישראל לבין קבוצות לבנוניות בדרום לבנון בשנת 2006 הובילה את גל לעבוד - בפעם הראשונה - בתוך החברה הישראלית, מהלך אשר הציב אותה במרכז תשומת הלב של ישראל לתקופה קצרה. משאלתה להשאיר את פעולותיה מתחת לרדאר השאירו אותה מאחורי הקלעים לעוד מספר שנים, אך שנה שעברה, כאשר הרעיון של בניית רשת של נותני עזרה החל לקרום עור וגידים, הצוות של גל החליט שזה הזמן לצאת לפומבי.

בהתחשב בניסיונה בטיפול באסונות, בשנת 2010 גל מונתה כיועצת בכירה למשרד להגנת העורף, והיא ממקימי MEMA - הסמכות הלאומית לניהול אסונות בישראל. גל עדיין לא מוכנה לעזוב את הצוות לחלוטין לטובת עבודה משרדית, אך בהתחשב באתגר העצום שניצב מולה - ללמד אחרים את מה שהיא יודעת על הצד הטוב ביותר - היא יודעת שהעתיד צפוי להראות שונה מעט מהעבר.